שניים סינים

לפני הכל אני חייבת לומר עד כמה ריגשתם אותי בתגובות לפוסט הקודם. הלב נחצה בין מבוכה עצומה לבין גאווה גדולה. טוב לדעת שמעריכים את העבודה שלי והגיע הזמן שגם אני אתחיל להעריך אותה! אז תודה גדולה לכל אחת ואחת מהמגיבות!
 ועכשיו,בעודי כותבת שורות אלו, הפיצ'ול מתכונן ליציאה מהבית לכיוון נתב"ג. וכי למה ומדוע? ע-ב-ו-ד-ה! הוא משאיר אותי עם הקטוט והפיצית לגמרי לבד ונוסע לו ל8 ימים!!! שלמים!!!
הו... עולם אכזר... מילא להשאיר אישה צעירה (טוב... לא כל כך...) עם שני ילדודים, אבל מדובר כאן בי! אני בכבודי ובעצמי!
עכשיו שתבינו, כל אחת במקומי הייתה מסתדרת בצ'יק, אבל, וכן יש א-בל גדול, זאת אני! הפולנייה כותבת לכם כאן! אתם יודעים מה זה להשאיר שני ילדים קטנים עם פולנייה?! איזה חוסר אחריות משווע (כלפי הילדים כמובן...)!
תראו מה הפיצ'ול טרח לצלם בביקורו הקודם ברפובליקת העם של סין:

זה היה בדיוק טיפונת לפני האולימפיאדה.
עוד דבר שניכר אצל הפיצ'ול הוא הגידול הניכר במודעות לשטיקים של אישתו המטורפת ובעיקר לחומרי גלם פוטנציאלים לסקראפ. היום כשהוא סידר את התיק הוא מצא שם פריטים שכל אדם אחר שפוי בדעתו (ולא נשוי לסקראפיסטית) היה משליך מיד לפח. אבל לא הפיצ'ול ייזרוק, לא ולא! הוא הגיע אליי ואמר "קחי, תעשי עם זה משהו ביצירות שלך"

וזה עוד בלי לדעת מה זה אפמרה (ephemera)!

טוב, ידידיי, תחזיקו לי אצבעות שלא אשתגע בשבוע הזה ויותר חשוב - שלא אשגע את הקטנטנים!

ואם כבר בסין עסקינן: בלוג חדש ונהדר של נטע, מנהלת פורום אמנות שימושית בyne. היא ושני ילדיה הקטנים יוצאים בעקבות עבודתו של בעלה למגורים בסין למשך 4 שנים (!!!) את החוויות מההכנות ועד למעבר והחיים בארץ החדשה היא מתחילה לתעד ביומן מקוון (להלן: הבלוג "החוויה הסינית").

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לאילאיל יש בלוג קנדי שווה ביותר, כנסו כנסו
(אני כבר מוותרת מראש על המתנות והודעתי שאם אזכה אני רוצה רק את האריזות)

... ומה ההורים עושים?

אמאל'ה!!!!!!

עדיין שואלים את השאלה הזאת היום? ומה הילדים שלי היו עונים עליה?

כששואלים אותי "מה את עושה?" אני עונה "אני אמא" ותמיד מוציאה תגובות של פרצוף "אוי איזו מסכנה אבל אני מה-זה מעריכה אותה." לאחרונה, כשהתחלתי להגיע עם העוללית להוציא את הקטוט מהגן בשעות מוזרות הגיעה השאלה המתבקשת "מה, את לא עובדת?" ואני עונה "כן, עובדת מהבית" ואז מגיע בתגובה המבט שאומר "אה, איזה כיף לה, שתישרף הבת-ז%$#!!!"

כן גבירותיי וגבירותיי, אני עובדת מהבית ואפילו בעבודה מהנה ונהדרת! (שייקום עכשיו מי שלא חשב "ז#%^&", טוב, שלושתכם יכולים לשבת עכשיו).

אני חושבת שאנחנו במקום כזה ביחסינו שהגיע הזמן שתדעו במה אני עובדת.

הכל התחיל מזה:

זאת המתנה של מור לאהבוני של נתנאלה. כן, לפני שנתיים ראיתי את המתנה המושקעת והיפהפיה שמור הכינה וב-ד-י-ו-ק גם החברה הכי טובה שלי עמדה להתפוצץ.

ניגשתי לחנות ה"תינוקות" הקרובה ויצאתי עמוסת שקיות. בהשראת המארז הנהדר של מור, זה מה שיצא לי (ושימו לב בבקשה לצילום האמנותי המזעזע):

הראיתי להוריי מולידיי את המארז והם אהבו מאוד. כמה ימים לאחר מכן אבא שלי פגש שכנה בסיבוב הכלבים היומי שלהם בשכונה. אחותה של השכנה הייתה קרובה ללידה והוא סיפר לה שבדיוק הכנתי מארז לחברה טובה. השכנה (שתבורך) מיד ביקשה שאכין לה גם אחד כזה בתשלום. והנה התוצאה, תודה אבא! (שימו לב לשיפור הקל באיכות הצילום):

משם כבר התחילו להתגלגל תגובות של "וואוו, את חייבת למכור כאלה..." והחלטתי שאני אנסה, למה לא?

עכשיו, מי שמכיר אותי טוב יודע שהבטחון העצמי שלי אומר יפה שלום לנמלים בגובה העיניים וחשבתי שמקסימום אני ארוויח כמה גרושים מפראיירים מזדמנים עד שהם יבינו שהעבודות שלי הן ממש לא משהו.והנה הגיעה לה הזמנה מחברת הייטק לאחד הלקוחות שלה:

שכונה יפה, מבוססת ושקטה, בית פרטי, האבא הטרי פותח את הדלת. העיניים שלו מתרחבות בהפתעה והוא ממש מתרגש "וואו, זה כל כך יפה, אני לא מאמין כמה זה יפה... מה? את עשית את זה? את ממש מוכשרת! זה פשוט ממש ממש יפה!"

<שתי דקות מכוננות בחיי>

זה היה הרגע שבו הבנתי שאנשים באמת אוהבים את מה שאני עושה, שאני לא צריכה להתבייש ולהסתתר ושהגיע הזמן להתחיל גם לתת לעצמי קצת קרדיט. כל כך התרגשתי מהתגובה של האבא הצעיר הזה והוא לא יודע בכלל שבזכות התגובה שלו גמלה ההחלטה בליבי להפוך את עיצוב המארזים לפרנסתי.

בכל הנסיעה חזרה הביתה אמרתי לאילן "הוא התלהב ממשהו שאני הכנתי, זה אני עשיתי, אני לא מאמינה שמישהו התלהב ככה ממשהו שאני הכנתי, והוא ממש התלהב, באמת, ולא מתוך נימוס, הוא ממש אהב את זה! ממש ממש! יואו! אני לא מאמינה! אני לא מאמינה! זו הייתה תגובה אמיתי למשהו שאני הכנתי!" וככה זה נמשך ונמשך במשך 40 דקות (מסכן אילן...).

מאותו הרגע התחלתי פשוט להינות מכל רגע, חיכיתי לכל הזמנה בקוצר רוח, לא בגלל הכסף אלא בגלל ההזדמנות ליצור את המארזים הקסומים האלו. כשקרובת משפחה של החברה מהתמונה הראשונה ילדה, היא (החברה) הגיעה אליי עם שקית ענקית מלאה בפריטים שהיא קנתה וביקשה שאארוז אותם "יפה יפה, כמו שעשית לי גם". ישבנו שתינו בסלון ביתי, פיזרנו את התכולה והתחלתי לעבוד תוך כדי קישקושים ערים עם חברתי, אני חושבת שמבין כל המארזים שהכנתי, זה היה הכייפי ביותר:

וכך, כשההזמנות המשיכו לזרום והבנתי שאני עסק של ממש, המארז הזה נבחר להתנוסס גם על גלויית הפרסום שלי:

שעיצבה מאי המוכשרת. ואתם גם מזהים בצד שמאל את החותמת של מקופלת.

עדיין קשה לי עם העובדה שזה הפך ל"עסק". אני מתייחסת באופן אישי לכל מארז ומארז שכזה והם זוכים ממני לפינוקים מיוחדים. אני דואגת בדר"כ לברר פרטים על היולדת כדי להתאים לה באופן אישי את המארז, כדי להכניס "אנרגיות" שיהיו רק עבורה ועבור התינוקי שלה. בכל פעם שאני "נפרדת" ממארז יש צביטה קטנה ולכן אני חוששת שהעסק יהפוך לגדול וכך לא יהיה יותר מי שייפנק את המארזים שלי ויידאג להם כשהם יוצאים לדרכם.

אני מתכוונת להעלות בקרוב אתר ובינתיים אתם יכולים להיכנס לפליקר שלי ולראות את גלריית המארזים שלי.

אם יש לכם מישהו שעומד ללדת ואתם רוצים מארז כזה אז פשוט תתקשרו ואל תשכחו להגיד שהגעתם דרך הבלוג!

<ובעקבות התגובה של לימונדה (תודה!) - אני עובדת מראשון לציון והמשלוחים הם לכל הארץ, אפשר גם לאסוף לבד ממני>

אז מה אמא עושה? אמא מעצבת מארזים ליולדות!

------------------------

המילים שהתכוונתי להביא נכתבו טוב בהרבה ברשומה של חגית - שתי דקות בחיים.

הו, מתוק לו מתוק לו...

אין לי כרגע זמן לרשומה נורמלית. מנסה להפוך בלאגן עם קצת חדר ל -חדר עם הרבה יצירה.

אבל הייתי חייבת לשתף אתכם בדבר הזה. במיוחד לאור העובדה שמאז שפסח חלף עבר לו אני בקרייבינג מטורף למתוק.

למי שאחראית למתקפת האסתטיקה המתוקה הזאת קוראים Amy Atlas ופשוט נהניתי עד מאוד מהעין שלה ומהיכולת שלה לארגן ממתקים באסתטיות נקייה אך בכל זאת מפתה.

תהנו לכם!

ואוי ואבוי אם אתם אפילו מתקרבים למסך רעבים למתוק... אני לא לוקחת אחריות לתוצאות. שלא תגידו שלא אמרתי...

איך יודעים באמת...? (פוסט אדום-כחול)

נווווווווווווו...... (אם גם אתם ראיתם עכשיו בעיני רוחכם את שלמה ניצן אצל רבקה מיכאלי אז סימן שאתם מעל גיל 30 וגדלתם בארץ), אז - נו... נתקלתם כבר בכותרת "איך יודעים שבא אביב?" במרחבים הוירטואלים. אם כן, אז התשובה היא בגוף השאלה (תחשבו על זה עוד קצת, ואז תבינו... מי שעדיין לא הבין שישאיר תגובה ואשלח לו את התשובה במייל).
קודם כל צפירת הרגעה: בפוסט זה לא נעשה שימוש בתמונות נוף/פרחים/בגדים חגיגיים (למרות שאני חייבת גילוי נאות - מתההה על הפוסטים הנ"ל, אצל אחרות) למרות שגם אנחנו יצאנו לשדות, התהדרנו בבגדי חג וקישטנו את שולחן החג בנוריות בגווני וורוד שונים.
השילוב אדום-כחול, או בווריאציות שונות, אדום-ורוד-אקווה, אדום-לבן-אקווה... לא ממש חדש במחוזותנו לכל מי שמתעניין מעט בעיצוב, אבל מבחינתי יש בו משהו מרענן שמאוד מתאים לכל האוירה האביבית שעוטפת אותנו שבריר שנייה לפני החמסינים הגדולים. לאחרונה נתקלתי בו כמעט בכל פינה.
זה התחיל מהחלפת מטבח שהייתה בקומונה The colorful side of life (להלן: tcsl, נראה לכם שאני אתחיל לכתוב את זה כל פעם מחדש? לתשומת לב הבוחרת בשם... אהם... אהם...).
אני הגרלתי את מיק (מיקגאדג'ט)
בעייה רצינית. הבחורה פשוט בשלנית מדופלמת ויוצרת נהדרת ואני מכירה אותה אישית, מה שעוד יותר מסבך את העניין.
לבסוף פניתי להשראה לשילוב הנהדר והתמיד נכון אדום/כחול בהיר (וקצת לבן, אם אתם מתעקשים).
עוד עזרה קלה ממחלקת כלי המטבח באיקאה, ראב-אונים של אוקטובר אפטרנון, ו... הופה! סט משחק לבתה של מיק יצא לדרך.
ההחלפה הזו החזירה לי את המוזה וגם את החשק ליצירה וכעת אני עובדת במרץ להשלים פערים של החלפות אחרות שמתאחרות בטירוף (אז סליחה לכל מי שאמורה לקבל ממני משהו ועדיין מחכה...).

בהמשך החודש העברתי סדנא להכנת מארזים לחג. ברשימת החומרים ציינתי כל דבר שיוכל להוות בסיס למארז+מילוי, ומעבר לכך לא פירטתי כדי שלמשתתפות תיהיה יד חופשית בבחירת החומרי הגלם.
ו... 10 נקודות למי שמנחש מה היו הצבעים הבולטים שנבחרו ע"י המשתתפות, ללא תיאום מוקדם ביניהן (רמז: זה לא היה ירוק וצהוב...)

המארז של קשת (שמתהדרת בבלוג קנדי בימים אלו)

והמארז של LoolaB

אם שתי הדוגמאות הקודמות לא הספיקו, אז אתמול נתקלתי בפוסט משובב נפש בבלוג הנפלא ילדיסקו. שעסק ב... (יופי זלמנוביץ'!)

בשלב הזה התחלתי להבין שהיקום מנסה לומר לי משהו.
משהו כמו "אולי הגיע הזמן לכתוב פוסט על תופעת האדום כחול?" ומי אני שלא אקשיב לקולו של היקום.
מיס-תבר ששילוב הצבעים הנ"ל הולך חזק בסצינת עיצוב האירועים אצל ידידינו הצפון אמריקאים ובכל בלוג חתונות/אירועים שמכבד את עצמו תוכלו למצוא לפחות לוח אחד שתואם לפאלטת הצבעים האלו.
כאן למשל, אחד מני רבים. והתמונה הבאה מכאן.

היוצרים בEtsy לא נשארים מאחור ומציגים גם הם שלל מוצרים מעודכנים


ולסיום- יישומון חביב עליי ביותר, שמספק דקות רבות של הנאה הוא הIdee , שמאפשר למצוא תמונת בפליקר לפי הצבעים המופיעים בהן.
אפשר למצוא שם השראה רבה לעבודות בצבעים המדוברים.

אז שיהיה לנו חג אביב שמח, הרבה כיף והרבה השראה!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~