לצאת מדעתי? לצאת מהקופסה!

לכל אחד ואחת מאיתנו יש בחיינו הבוגרים תקופות להתבוננות פנימית והערכה מחדש של תחומים שונים בחיינו.
אני לקחתי כמה צעדים לאחור ויצאתי מהמסגרת הזאת שנקראת "הזמן הפנוי שלי" כדי לערוך בחינה מחדש.
סדר היום שלי השתנה גם הוא ואיתו סדרי עדיפויות של הראיה האמנותית שלי ושילובה בחיי.

על כך אני מאמינה שעוד ארחיב מתישהו בהמשך אבל הפוסט הזה נועד להציג את תוצרי החלפת הגלויות שארגנה חגית (גיבורת-העל של עולם המוזות שלי) מהבלוג גם וגם וגם.

במשך זמן רב לא נגעתי ביצירה כלשהי, התכנסתי לי פנימה ובדקתי עם עצמי את הגבולות האמנותיים שלי. הרגשתי צורך לפרוץ את הגבולות הללו ולעסוק ביצירה שונה, להתנסות בטכניקות ובתחומים שנמצאים בדר"כ מחוץ לאיזור הנוחות שלי אך בה בעת לא לאבד את החתימה האישית שלי בתוך התהליך.
החשיבה והאינטרוספקציה (תחפשו במילון...) שיתקו את היצירה זמנית.

הפסקתי גם לעקוב אחר רוב הבלוגים שעקבתי אחריהם בעבר אך אחד הבלוגים הבודדים שאחריו המשכתי לעקוב באדיקות הוא הבלוג של חגית. הגישה שלה התאימה כמו כפפה לתהליך שעברתי (ועדיין עוברת).
והנה חגית עלתה עם רעיון להחלפת גלויות או כמו שקוראים לו בגולה mail art.
הרגשתי שכאן נחבאת לה הזדמנות ליישם את השינוי שאני מחוללת בעצמי בפרוייקט בהיקף קטן ולא מאיים.

מי שמכיר אותי או עקב אחרי הבלוג/פינטרסט/פייסבוק/פליקר שלי יודע פחות או יותר מהו סגנון היצירה האהוב עלי. נוח לי מאוד עם סקראפ חמוד אסתטי ויפה, עם סידור גרפי נעים לעין ועם עבודה נקייה.
אפשר לראות כאן מה קרה לי כשניסיתי לצאת מהקופסה בסדנה שארגנה חגית.

הפעם הגעתי מתוך מקום פנימי שונה.
נקודת המוצא שלי הייתה דף גדול (גודל של בלוק ציור גדול) וריק.
התחלתי להשתעשע עם מכחול וצבעי מים

המשכתי עם החתמה של קרטון גלי מרוח בצבע אקרילי

ואז עם החתמת ניילון בועות (פצפצים) מרוח גם הוא בצבע אקרילי

נקי זה כבר לא יהיה...

אחרי כל התהליך חתכתי את הגיליון הגדול לגלויות קטנות שהיוו את הרקע

ההשראה לנושא הגלויות הגיעה מההחלפה עצמה. להחלפה נרשמו למעלה מ60 נשים. 

חשבתי על אותן נשים. בעלות יופי אדיר ויצירתיות. רציתי להכין סדרת גלויות כמחווה לקבוצת הנשים המוכשרות שהרימו את הכפפה ונרשמו להחלפה.

לצורך כך השתמשתי באיורים מהפקת אופנה מצוירת שגזרתי מגיליון "ווג" לפני 10 שנים ומאז מחכים יפה יפה לאירוע מיוחד.

אל האיורים הוספתי כיתובים מתגרדים שהתאימו בול. והגלויות מוכנות.

הצד האחורי נותר סולידי משהו (אני לא יכולה לוותר לגמרי על הסגנון הנקי והפסטלי שלי)

זהו, בשעה זו הגלויות כבר מחכות בסניף הדואר למיון (אם להאמין לשעות האיסוף שמצוינות על התיבה).

הכנתי גלויה נוספת, שלא כחלק מהסדרה, אני לא מציגה אותה כאן והיא תישלח לאישה מאוד מיוחדת שאני מוקירה לה  הרבה תודה.

חגית יקרה! תודה על החלפה נהדרת ועל כך שאת חוסכת לי את הוצאות הפסיכולוג בכתיבה האינטליגנטית שלך ובכוח שלך לעורר חשיבה מחוץ לקופסה ויצירה מקורית.

חובות:

בעוד פוסט יום הולדת שלישי מתהווה לו, אני מתפנה להעלות כמה תוצרים שהצטברו לי כאן בתיקייה. אז הנה לכם פוסט ארוך שמכיל בעיקר תמונות. וכדאי להישאר עד הסוף כי יש לי גם שאלה עבורכם.

נתחיל ממפגש קומונת צומת צבעים. התארחנו בחצר ביתה הנאה ביותר של מימס, הלא היא מימי. הכנתי לה מסגרת איקאה מטופלת:

קרעי דפים מספר ישן, צביעה מעל באקריל. הפרחים עשויים מצמות מגולגלות של שאריות בדים. שרשרת דגלים ותיחום חיצוני מטייפ יפני. דשא מסרט קטיפה.

יעלאל היא אחת הנשים היותר מוכשרות שיצא לי להכיר. הנה, תראו בעצמכם בבית של יעלי.

יעל אירחה והדריכה בסטודיו המאמם שלה סדנאת עיסת נייר. הכנתי לה מסגרת תלת מימדית עם מטריושקה/בבושקה שהפכה כבר לסמל המסחרי שלה:

שילוב של נייר ובד במסגרת תלת מימדית.

בסדנא מהנה ביותר אצל דנדושה בניתי/צבעתי/עטפתי/קישטתי מדף. שילוב הצבעים אקווה/תכלת-אדום-צהוב הוא הפייבוריט החדש שלי. וצריך להבין שאצלי צהוב הוא כמו סגול לנתנאלה:

על המדף מדגמנים מיני-קאפקייקס מתוקים מקרמיקה של יעל יניב ובית/מיני אלבום יפהפה שקיבלתי מצליל בהחלפת הקוסם מארץ עוץ (ההחלפה שלי עדיין לא התקבלה ולכן אני לא מעלה תמונות שלה).

ועכשיו לתוצרי החלפות - 

ראשונה החלפת דף מעוצב בקומונת פרידה ונומה. אני צוותתי למורן המתוקה, שלחנו תמונות והכנו שני דפים, כל אחת לחברתה. מורן שלחה תמונות של האחיינים הפוטוגנים שלה ולא הייתה בעיה גדולה לעצב דפים סביבם.

מה שכן היווה בעיה אלו הסגנונות השונים שלי ושל מורן. אני אוהבת נקי ובהיר ומורן אוהבת... אין דרך קלה לומר זאת... בלינגים! ועומס! ואלמנטים בולטים! (שלא תבינו לא נכון, אני מאוווד אוהבת את העבודות של מורן, במיוחד את המיני אלבומים שלה, אבל אני לא מסוגלת ליצור בסגנון עמוס ומנצנץ). השתדלתי מאוד לחרוג הפעם ולהתקרב יותר לסגנון של מורן. הנה מה שיצא:

למרות שאני אוהבת את התוצאה (שמתם לב לאותיות היפות של דפי?) זה נראה לי דף מצ'עמם קלות עבור מורן ולכן הכנתי את הדף השני בסגנון שונה, עמוס ועם זאת גם נקי:

 השתמשתי בעיקר בשאריות. גיליתי שליצור משאריות זה אחד הדברים היותר כייפים בסקראפ.

ההחלפה הבאה היא החלפה מחממת (לא, לא התכוונתי ל"מהממת"' למרות שאני פולנייה). זה קצת מצחיק מול מזג האויר באיזורנו. את ההחלפה הכנתי למור המקסימה והמוכשרת (הנה החנות שלה) והתמזל מזלי לפגוש אותה אישית, להכיר אותה ולמסור לה את ההחלפה:

כרית צוואר לחימום במיקרוגל. הכל הכל הכל נתפר ונרקם ביד. כן, אני עדיין מאותגרת מכונת תפירה.

הוספתי להחלפה גם פנקס תיונים קטן וסקראפי:

וההחלפה האחרונה שלנו לפוסט זה היא החלפה פרטית שערכתי עם כרמל. כרמל הציעה לי החלפה פרטית בנושא עצים. חשבתי על כל מיני פרשנויות שיש ל"עץ" ופשוט הלכתי לאיבוד בין עשרות רעיונות שכולם נראו לי מוצלחים באותה מידה.

הפור נפל, לאחר זמן רב מאוד, על כרית מבד חום עם טקסטורה שמזכירה קליפת עץ ועליה רקומים פאצ'ים צבעוניים עם אפליקציית עצים.

לאחר שעבדתי, ועבדתי, ועבדתי עוד קצת... התוצאה הייתה מחרידה. מיד נפרם הכל והכרית עברה שינוי ייעוד לשקית בד.

כרמל היא קצינת חינוך ותיארתי לעצמי שהיא כל הזמן מסתובבת עם ניירת. שקית הבד נועדה בדיוק לניירת הזאת.

על הבד החום רקמתי אפליקציה שהדפסתי על בד. הציור הוא הדפס גרפי של של רות' גרין (באתר שלה יש עוד הרבה הדפסי רטרו יפהפיים ואני אף זוממת להזמין לעצמי אחד מהם):

להחלפה הצטרף לו "עץ השראה" שהודבק על גליון מגנטי כדי שיהיה תמיד מול העיניים:

והפאצ'ים מהכרית שהוחמצה לא הלכו לאיבוד (עבדתי עליהם יותר מדי מכדי לפרום ולזרוק גם אותם), הם הצטרפו גם כן להחלפה וכרמל תחליט כבר למה היא רוצה לייעד אותם:

ואחרונה חביבה - שקית קישוטוני עצים שליקטתי בשביל כרמל:

זהו להפעם!

יש עוד החלפות שנמצאות להן בין כאן לשם ועדיין לא נאספו. כשיגיעו, אייחד גם להן פוסט משלהן.

בפרק הבא של סאגת יום ההולדת נראה איך עושים את זה במחוזות רחוקים.

אחנוך גם את הפינה החדשה שלי ו.... לא שכחתי את הקנדי.

ובהקשר לזה יש לי שאלה:

בהנחה שהפרס לקנדי יהיה ערכה עם חומרי יצירה, מה הייתם רוצים שהערכה תכיל?

תכתבו לי בתגובות אם יש פריטים שהייתם רוצים. אני לא מבטיחה שכל מה שהוצע אכן יהיה בערכה אבל אם יהיו דברים רבים שיחזרו על עצמם יש סיכוי טוב לשלב אותם בפרס. אז תגיבו ותשפיעו!

תשורות מסין

הנה הוא לפניכם, פוסט "השיבה מסין" המיוחל באיחור אופנתי של שלושה שבועות:

הפיצ'ול חזר מסין. היה לנו שבוע מאוד "מעניין" בהעדרו (שכלל ילד קודח מחום וצורח "אני רוצה את אבא שלי", יורק את האנטיביוטיקה שנתנו לו ומנסה לחנוק את אחותו חסרת הישע...) שאת קורותיו אצטרך לפרט בכמה וכמה פוסטים ארוכיייים מאוד (ולכן חסכתי מכם את החוויה המייגעת - ראיתם כמה שאני אוהבת אתכם?).

לאור קורות אותו שבוע הסתובבתי לי ביום חזרתו של הפיצ'ול כגרגמל מריר, מחככת ידיי בהנאה ורק מחכה לרגע שבו תדרוך כף רגלו בפתח הבית ואני אשליך אליו את הילדים וארוץ אל עבר השמש השוקעת בפרצי צחוק מטורפים ובלתי נשלטים, על מנת לא לחזור לעולם.

אבל הפיצ'ול, יקירי, חירב את כל תכניותי הזדוניות כאשר הגיע ובאמתחותיו שלל מפתה, עם הוראה מפורשת "לא לפתוח כלום עד שאחזור מהעבודה" (כן, הוא עוד הלך לעבודה באותו היום, גרררררררררר.....).

אז במקום לשבת לי עכשיו על חוף מבודד בזנזיבר, אני יושבת כאן על כיסא שבור מול המקלדת והמסך ועוברת למימד הויזואלי כדי להסביר למה בכל זאת נשארתי.

אני מזהירה מראש, הנה מגיעות המווווווווון תמונות:

ומה כולל האוסף המכובד הזה?

יומן מצויר משגע:

והנה חלק קטנטן מהביפנוכו שלו:

פנקס מאורך עם כריכת זמש רכה וורודה:

ושוב, בביפנוכו מחכות הפתעות:

 שני סטים של פנקסוני פוסט-איט חמודים ביותר:

מבחר סיני של מדבקות וראב-אונים:

(שימו לב כאן למעלה, במארז השמאלי - חינוך ילדי סין לבריאות השן: אם לא תאכל בריא יבוא שד השיניים, קריוס הסיני, ויאכל לך את השן!)

ניירות מדוגמים חתוכים בגדלים שונים. בעיקרון רשום עליהם שהייעוד המועדף עליהם הוא אוריגמי. אבל נגיד שאני לא מבינה אנגלית/סינית:

תיק קנבס גדול הלו קיטי ("שיהיה לך איך לסחוב את הכל לסדנאות שאת תמיד הולכת אליהן"):

קישוטיק עם pleasent goat שזו דמות מסדרת ילדים פופולארית ביותר בסין:

סרטים דביקים מדוגמים (מהם קצת פחות התלהבתי אבל נסלח לפיצ'ול כי עד כה הוא עשה עבודה נהדרת!):

וכמובן - אפמרה לרוב:

את יום ההולדת הבא של הג'וניור נחגוג בפיצה האט, סניף שנחאי:

הילדים הורעפו בשלל מתנות שאחסוך מכם אבל רק הייתי חייבת להראות לכם את אחד הדברים שהפיצ'ול קנה לפיצית:

וכאן אני עוזבת אתכם לנפשכם עם התמונות.

אני חייבת לציין שיותר מאשר התלהבתי מהמתנות עצמן, ממש התרשמתי מהיכולת של הפיצ'ול לבחור אותן ולדעת מה ייתחבב על לבי יותר מכל.

הפיצית חגגה יום הולדת כידוע לכל מי שקרא את הפוסט הקודם. בשבת אחה"צ התכנסנו כל המשפחה המורחבת בחצר אצל סבאסבתא וחגגנו. אוי כמה שאני עבדתי על כל המסיבה הזאת...

ועל כך בפוסט הבא (בלי נדר...)