30 בדצמבר 2009

אני משתגגגגגגעת - עזרה בבקשה!

מה שאני צריכה כרגע זה חיבוק גדול, עוטף, מנחם ומחזק (הבנזוג בעבודה...).
יש? טוב... ועכשיו קדימה! אני שופכת:

בעוד שעה בערך אני עם הקטנטונת (7 חד) בטיפת חלב ואני מאלו שמצד אחד מאוד מאוד מאוד נוטים לכיוון התמהונות המאורגנת שמתנגדת בכל תוקף למגע המזרק עם הירכיים החמודות של הקטנטנים, אבל כמובן, כדי לעשות לעצמי חיים קשים (פולנייה, כבר אמרתי...?) אני גם מודעת היטב לחשיבותם של החיסונים ותרומתם לכך שלא נחזור 50 שנה לאחור ונגיד שלום שוב לכל מני מחלות שאני אפילו לא יודעת לבטא את שמן. אבל איכשהו אני תמיד מרגישה שאני מובילה את הירכיים השמנמנות שלה לגרדום כשאני מחזיקה אותה ומחכה לזריקה שתגיע.

יש לה תמיד מעיין בכי קטן ומופתע של "למה? אבל מה עשיתי?", היא מפסיקה לבכות אחרי שעה וחצי בערך (למרות שהשעון שלי מתעקש תמיד להראות לי שעברה חצי דקה, מקסימום 40 שניות... מוזר השעון הזה, הוא לא יודע שזה שעה וחצי?). בקיצור, זה יושב לי עכשיו ולוחץ לי בכל מני מקומות לא נעימים. וגברת זלמנוביץ' אומרת..... אוף די! לכי מכאן גברת זלמנוביץ'! לא רוצה לשמוע אותך עכשיו! עדכון: אנחנו אחרי, כבר חזרנו. דקרו - בכתה - הפסיקה - ישנה עכשיו.

אך לא לשם כך התכנסנו כאן היום.
הפוסט הקודם היה ממש מזמןןןןןןןן. וזה כי אני לא מצליחה אפילו לשבת ולכתוב כמו בנאדם נורמאלי. יש לי יםםםםםםם דברים שעדיין מחכים לי (ואני בכלל לא כוללת בזה כביסות/קניות/ספונג'ה/שאר ירקות), טוב, אולי באמת לא תוכלו לעזור לי ברשימה ההולכת ומתארכת של משימות אבל יש משהו אחד שבו אולי תוכלו (כן... כן.... בבקשה בבקשה בבקשה.... תעזרוווווו לי!).

על הפרק עומדת מסיבת יום ההולדת של הג'וניור. כן, כן, ביום ראשון הקרוב הראשן הקטן יסכם 4 שנים מלאות כל טוב והאמא המטורללת שלו שוב לקחה על עצמה פרוייקט להפיק מסיבת יומולדת למבחר מצומצם של חברים ולהפעיל לבד את כולם+הוריהם.
בשנה שעברה הייתה הצלחה מסחררת עם סדנא להכנת עציץ מתוק+ קישוט מסגרות לתמונות כאשר בסוף המסיבה כל ילד קיבל גם תמונה שלו עם הוריו לשים במסגרת. ובסוף החייברלעך הצעירים דפקו ת'ראש עם משקאות כבדים שהוגשו לכל אחד מהם:

השנה אני ח י י ב ת (מי אמר פרפקציוניזם מזד#%&* ולא קיבל?) להתעלות על זה אבל יש בעייה קלה - השנה אנחנו מאוד מאוד מוגבלים בתקציב ולכן לא בא בחשבון קנייה של המוון חומרי יצירה מגניבים.
חרשתי את הרשת מכל הכיוונים ואשתף אתכם ברעיונות שעלו לי. ואיך אני רוצה שתעזרו?
- תגידו לי מה הכי נראה לכם.
- תספרו לי אם התנסיתם במשהו מהדברים הללו ואיך הוא היה.
- תתנו לי עוד רעיונות (גיל 4+הורים).
- אני אהיה אסירת תודה לכם עד קץ הזמנים (או לפחות עד היומולדת בשנה הבאה...).

- לא, אין פרסים, אבל אם תצטרכו ממני טובה בעתיד, אני חייבת לכם! (נשמע כמו איזה עסקת מאפיה... ברררר....).
עדכון: אתם יודעים מה? יהיה פרס סמלי קטנטן... לא מגלה מה... יוגרל בין המגיבים.






אז מה יש לנו:

הכנת מסכות # ציור/מפיות על אבנים # יצירת ממתקים # יצירות מגלילי נייר טואלט # פינת צילום הומוריסטי+אביזרים # עוגיות מדליה # הכנת קופסאות מקושטות.
לא בא לי להתחיל להתעסק עם בצק סוכר ודומיו וגם לא משהו עם יותר מדי צביעה או שצריך לחכות שיתייבש. ועל פינת קעקועים החלטנו לוותר בגלל המחיר (140 ש"ח לערכה קטנה).
במהלך שיטוטיי נתקלתי ב The Party Dress אוצר בלתי נדלה וטעים מבחינה גרפית של רעיונות להשראה בכל הנוגע לאירועים. פשוט ממתק נהדר למי שיש לו איזה שעה-שעתיים - חמש פנויות!
ועכשיו עם התיאבון שעשיתי לכם: בא לכם כזה? כמו למעלה? טינקל עורכת מכירה שווה במיוחד וזה רק אחד מני דברים רבים וטובים שתוכלו למצוא במכירה שלה.

את הפוסט הזה כתבתי בהפסקות במשך כל היום המוטרף הזה (עבורי לפחות...) ועכשיו כבר לילה ואני עיייייייפה, ואני שומעת את גמר הישרדות בוקע מהטלויזיה בסלון (פיכססססה, בלעעעע... - בהזדמנות פוסט על סלידתי העזה מריאליטי שואוז) ואומרת לכם מכאן לילה טוב ומתוק מלא בחלומות על פרחי פרימה, כפתורים צבעוניים, חותמות מצחיקות ופילים וורודים. ובבקשה תעזרו לי! (מובטח פרס צנוע ופוסט מיוחד על התוצאות! יוהו!).

14 בדצמבר 2009

דברים טובים במחוזות הבלוגים

כל השבוע שעבר התלוננתי בפני כל מי שהסכים לשמוע שהולך להיות לי שבוע עמוס מאוד. בכל יום אחה"צ או הערב היה מתוכנן משהו והימים התחלקו להם יפה יפה לימי הולדת/מסיבות חנוכה.

הייתי חייבת להתלונן...

ומה קורה לפולניות שמתלוננות?

הג'וניור העלה פתאום חום אתמול אחה"צ, שעה וחצי לפני שהיינו אמורים לצאת מהבית. ואם להשתמש בביטוי החביב עליי - נו שויין!

למה הייתי חייבת להתלונן? למה? מה היה לי רע?< ועוד כמה משפטים בפולנית שאף אחד לא יבין>

לפיכך, ובהתאם לזאת לפנייכם פוסט אינפורמטיבי קצר (טוב... קצר באופן יחסי לברברת הרגילה שלי).

בשני בלוגים שאני עוקבת אחריהם באדיקות מציעים לכם דברים טובים:

הראשון הוא הבלוג תוצרת בית של עופרה והגר, או בעצם מדוייק יותר לומר: בית העסק הקסום פטיט.
כן... רובכם כבר קראתם בשלל הבלוגים האחרים. אבל למי שלא (יש בכלל כאלה... תרימו את היד שנראה אתכם! אל תתביישו!)
עופרה מוכרת את המטבח ה100 וכדי לחגוג את המכירה היא מציעה את המטבחים הנהדרים שלה ב100 ש"ח הנחה עד סוף החודש.


הילדה היפהפיה של עופרה לא למכירה!

אני זוממת על מטבח כזה לצ'וצ'ה ברגע שתדע לעמוד וללכת לבד.

השני הוא הבלוג של אילאיל, שמציעה לכם blog candy סתם כי משתוללים לה ההורמונים והיא עומדת ללדת בקרוב.
את השרשרת המדהימה שעיצבה אילאיל עבורי ראיתם כאן כבר, ושוב, למי שלא מכיר, היא מוכשרת במלאנ'תלפים דברים אחרים. שווה להיכנס ולהגיב!



זה חלק מהכבודה שאילאיל מחלקת, אלו כפתורי פימו בעיצובה (מקסימים, נכון?)

המממממ... נראה לכם שזה מוקדם מדי לבלוג קאנדי גם אצלי?

חג שמח לכם!
הולכת לתת קצת צומי לחולה הקטן
(אמא רעה פיצ'ולה, אמא רעה! יושבת לכתוב פוסטים ומפקידה את הילד החולה בידי דייגו ואליסיה)

12 בדצמבר 2009

חג יפה כל כך - זה פשוט מתבקש...

כשתסיימו לקרוא את הפוסט שלי אתם יכולים לעבור לנתנאלה ולראות מה היא כתבה. היא קצת הקדימה אותי אבל תיארה פחות או יותר את מה שרציתי לכתוב בעצמי: חנוכה הוא אחד החגים המרגשים והכיפיים ביותר בלוח החגים שלנו < זהירות! פריט טריויה לפניכם > ידעתם שזה החג שלו נכתבו הכי הרבה שירים מכל חגי ישראל? לא מאמינים לי? תעשו חיפוש (גב' זלמנוביץ' תשמח לסייע).
עם בעיטתנו החוצה ממערכת החינוך (מי מוקדם יותר ומי בגיל 18), הוא הופך לחג לא משמעותי ומנג'ס מבחינה קלורית. אפילו אין חופש מהעבודה! מה שלשמחתי הרבה משנה עובדה מצערת זו וכופה על החג הזה קאמבאק מסחרר לחיינו הוא כניסתם של צאצאים לאותה מערכת חינוך. פתאום יש חנוכיות (וחייבים להדליק חנוכייה עם הילד כדי להעביר לו את "רוח החג") ואנחנו מוצאים את עצמנו מדליקים לצד החנוכיה המפוארת גם חנוכיה מצ'וקמקת שעשוייה מכל ג'אנק אפשרי שלא ניכסתי ליצירות שלי (בדרך זה יכלול משהו שעטוף בנייר אלומיניום), ומאווררים מהבוידעם את כל שירי החנוכה (הכי הרבה... זוכרים, כן?) שאנחנו זוכרים. וזה מוי מוי כיייייף!
אה... כן... ובל נשכח את גולת הכותרת: מסיבות החנוכה (בלשון רבים) שבהן יושבים על כיסא שמחזיק רבע תח.. וכאות הוקרה על כך שהחזקנו מעמד על הכיסא מקבלים בסוף סופגנייה מעופרת יצוקה.

היי, אבל זה שווה. ומרוב התרגשות שכחתי להשחיז את הלשון לפני ההקלדה...

חג שמייח לכם ואיחולי הצלחה לאילאיל!!

שימו לב למכנסיים של דודו - ת'אמת, לא מתגעגעים לאייטיז?

8 בדצמבר 2009

שוקו שוקו שוקו או: מי רוצה שוקו חם?




תיכננתי, באמת שתיכננתי לכם פוסט נחמד אבל המצלמה שלי מזגזגת לה בין פעילות עולצת לבין פעילות עצלה.


במקום זה אצ'פר אתכם בכוס שוקו חם ומנחם לימים קרירים אלו!




הבן שלי, בן שנייה וחצי ל 4 קורא לזה "שוקו שוקו שוקו" שזה להבדיל מ - "חלב שוקו", שזה השוקו הקר מבקבוק פלסטיק שהוא שותה בבוקר.


ה"שוקו שוקו שוקו" לעומת זאת הוא שוקו חמים ומפנק ששותים כשחוזרים מהגן באחה"צ סגריריים כמו בימים האחרונים. חשוב מאוד מאוד מאוד מאוד לציין שאת השוקו הזה (להלן: שוקו שוקו שוקו) אסור בשום פנים ואופן להכין ולשתות מדי יום כי אז הוא כבר לא שוקו מיוחד אלא הופך להיות סתם "שוקו" (פעם אחת, כן?). זה שוקו להזדמנויות מיוחדות בלבד.




לכל אחד יש גירסא מיוחדת משלו לשוקו מפנק, הנה הגירסא שלנו לילדים בני שנייה וחצי ל 4:


4 קוביות שוקולד פרה.

חצי כוס חלב.

כפית אבקת קקאו (לא ממותקת).

כפית סוכר.



ממלאים 1/4 ספל בחלב וזורקים פנימה (בעדינות! בלי אלימות כאן!) את השוקולד.


מחממים במיקרו 30 שניות (אל תתפסו אותי במילה, דברו קודם עם המיקרו שלכם ותתאמו ציפיות).


מערבבים עד שהשוקולד נמס ומוסיפים את הסוכר והקקאו, שוב מערבבים.


מוסיפים את יתרת החלב (עוד 1/4 כוס, גברת זלמנוביץ').


מחממים עוד קצת אם רוצים או אם ממש חייבים.


מערבבים ושותים בכיף.




ועכשיו גברת זלמנוביץ' אומרת: נו, באמת... זה הכל...? ממש לא ייחודי...

אבל - מה לעשות? ילדים מתים על זה!



ובשביל הזלמנוביצ'ים:


אפשר להמיר את החלב בשמנת 10%

אפשר לשים שוקולד משובח יותר וכמות גדולה יותר.

אפשר להוסיף קינמון/קפה/וניל/תמצית אגוזים/שקדים.

אפשר להוסיף משהו אלכוהולי.

כמובן שמרשמלו!

אפשר להוסיף יותר אבקת קקאו ופחות סוכר (הגרסא המועדפת עליי!)

אם יש לכם עוד רעיונות אשמח שתוסיפו בתגובות.




ונסיים בחידה: כמה פעמים מופיעה המילה "שוקו" בפוסט הזה?

חורף כיף לכם!

מ ת ה על החורף!



*תוספת - אם כבר מדברים על הצוציק, כרגע הוא קרא לי למטבח לראות הברקה חדשה שלו. הגעתי ומצאתי אותו "מנגב" קוטג' ישר מהקופסא בעזרת... ריבועי "סיני מיני'ז"...! מה אומר ומה אגיד... הילד גאון!!! מכאן ישר לדירת סטודנטים ממוצעת!

3 בדצמבר 2009

זה שלי זה שלי זה שלי!!!



תראו את היופי הזה! זה ש ל י!
על היצירה הנפלאה הזאת אחראית אילאיל זיו הנהדרת והכשרונית.

אני חומדת כבר המווווון המוווווון זמן כל מיני יצירות שלה ועכשיו תפסתי אותה שנייה לפני שידיה יהיו עסוקות עם גור חדש והזמנתי שתי שרשראות, אחת בשבילי ואחת לגיסתי שחוגגת אוטוטו -טוטו יומולדת (נכון שגם אתם רוצים גיסה כזאת? תודו!).
אבל לפני שאתם מתחילים לחשוב לעצמכם "הו, איזו גיסה מהאגדות" אני חייבת גילוי נאות - כשראיתי את שתי השרשראות כמעט והשארתי את שתיהן אצלי, ולא מעניין אותי שהן כמעט זהות! הן כל כך יפווווווווהההוווות!

אבל... נשמה טובה שכמותי (למה? אלוהים, למה עשית אותי טובה כל כך???) איפסנתי את השרשרת של גיסתי במקום בטוח שבו לא אתפתה לספח אותה לאחותה הנאה שבבעלותי.

טוב, תכלס, חייברהלעך!
רוצים גם? אבל דיר בלאק, לא כמו שלי!!!
תוכלו לתפוס מהר מהר את אילאיל לפני שהיא יולדת.

תודה לך, כשרונית שכמוך!

*אני י ו ד ע ת שהבטחתי פוסט על ילדים חורגים לסקראפ, לא שכחתי, זה בהליכים.

חמשוש נעים לכם!
כאן פיצ'ולה. ראשל"צ. לא בוכים על מפגש פורום שהוחמץ.

2 בדצמבר 2009

כל דרך ארוכה מתחילה בצעד קטן... הו באמת! על מי אני עובדת!



ממש מתבקש מפוסט ראשון בבלוג להציג את עצמי ומה אעשה כאן.


נו שוין...


אני פיצ'ולה, משוטטת קבועה בפורומים/בלוגים/חנויות העוסקים באמנות שימושית (תוכלו למצוא אותי בעיקר בוואינט).


אני אוהבת מאוד סימני קריאה ושלוש נקודות (...) וגם סוגריים () ולכן תתרגלו למצוא אותם הרבה בפוסטים שלי.




חוצמזה, אני קצת לא שפויה, מצב שמזמן לפתחי סיטואציות מעניינות ומשעשעות (בחלקן) ואשמח לחלוק אותן כאן. בניגוד מוחלט לחוסר שפיותי אני מנהלת חיים רגילים עד משעממים עם דירה, בעל ושני ילדים קטנים (לא... גב' זלמנוביץ'... אין בע"ח בבית - לא כי לא אוהבים אלא דווקא כי מאוד אוהבים וחסים עליהם, מסכנים, זה עינוי להכניס אותם לבית כמו שלנו).




וחוצמזה2, אני מעצבת ויוצרת עוגות טיטולים כמתנה ליולדות.






מן הסתם עוד יתגלו עובדות כאלו ואחרות עליי במהלך הקריאה.


אני לא תותחית על ביצירה ודווקא מהמקום הזה של להתחיל מלמטה ולא ישר להיות סופר מקצועית אני כותבת כאן ומשתפת. אני אנסה להביא הדרכות ל"יוצרת האידיוטית המתחילה" (תירגעו, גם אני נכנסת בקטגוריה הזאת), אשתף בכל הדברים שנכנסים לי לקישקע ונותנים לי השראה, אציג יוצרות ובלוגריות אחרות שאני אוהבת, ואתן הצצה לחייה של משוגעת ליצירה ומשפחתה התומכת (לפחות מראה נסיון לתמוך...).


לפוסט ראשון זה מספיק. בפוסט הבא אחשוף עוד פרטים מדהימים... ט-ד-דם!!!
ובאמת, בפוסט הבא ארחיב על "הילדים החורגים של הסקראפ".

בחלק מסיומות הפוסטים אתן המלצה. ואני שמחה לעשות את הסיפתח עם המלצה חמה, מה זה חמה? ל ו ה ט ת, ישר מהתנור על החנות (הלא וירטואלית) של נתנאלה המדהימה. לנתנאלה חנות מקוונת מלאה בכל טוב הארץ וחו"ל (בעיקר) שהיא חלומה הרטוב של כל יוצרת. נתנאלה השיקה השבוע את החנות המציאותית, הממשית והמאוד מפתה שלה בשלל סדנאות סקראפ (ועל כך בפוסט נפרד). תגיעו לחנות הקטנה והטעימה הזאת!!!

צילום: קרן סקובץ'