הנה הוא לפניכם, פוסט "השיבה מסין" המיוחל באיחור אופנתי של שלושה שבועות:
הפיצ'ול חזר מסין. היה לנו שבוע מאוד "מעניין" בהעדרו (שכלל ילד קודח מחום וצורח "אני רוצה את אבא שלי", יורק את האנטיביוטיקה שנתנו לו ומנסה לחנוק את אחותו חסרת הישע...) שאת קורותיו אצטרך לפרט בכמה וכמה פוסטים ארוכיייים מאוד (ולכן חסכתי מכם את החוויה המייגעת - ראיתם כמה שאני אוהבת אתכם?).
לאור קורות אותו שבוע הסתובבתי לי ביום חזרתו של הפיצ'ול כגרגמל מריר, מחככת ידיי בהנאה ורק מחכה לרגע שבו תדרוך כף רגלו בפתח הבית ואני אשליך אליו את הילדים וארוץ אל עבר השמש השוקעת בפרצי צחוק מטורפים ובלתי נשלטים, על מנת לא לחזור לעולם.
אבל הפיצ'ול, יקירי, חירב את כל תכניותי הזדוניות כאשר הגיע ובאמתחותיו שלל מפתה, עם הוראה מפורשת "לא לפתוח כלום עד שאחזור מהעבודה" (כן, הוא עוד הלך לעבודה באותו היום, גרררררררררר.....).
אז במקום לשבת לי עכשיו על חוף מבודד בזנזיבר, אני יושבת כאן על כיסא שבור מול המקלדת והמסך ועוברת למימד הויזואלי כדי להסביר למה בכל זאת נשארתי.
אני מזהירה מראש, הנה מגיעות המווווווווון תמונות:
ומה כולל האוסף המכובד הזה?
יומן מצויר משגע:
והנה חלק קטנטן מהביפנוכו שלו:
פנקס מאורך עם כריכת זמש רכה וורודה:
ושוב, בביפנוכו מחכות הפתעות:
שני סטים של פנקסוני פוסט-איט חמודים ביותר:
מבחר סיני של מדבקות וראב-אונים:
(שימו לב כאן למעלה, במארז השמאלי - חינוך ילדי סין לבריאות השן: אם לא תאכל בריא יבוא שד השיניים, קריוס הסיני, ויאכל לך את השן!)
ניירות מדוגמים חתוכים בגדלים שונים. בעיקרון רשום עליהם שהייעוד המועדף עליהם הוא אוריגמי. אבל נגיד שאני לא מבינה אנגלית/סינית:
תיק קנבס גדול הלו קיטי ("שיהיה לך איך לסחוב את הכל לסדנאות שאת תמיד הולכת אליהן"):
קישוטיק עם pleasent goat שזו דמות מסדרת ילדים פופולארית ביותר בסין:
סרטים דביקים מדוגמים (מהם קצת פחות התלהבתי אבל נסלח לפיצ'ול כי עד כה הוא עשה עבודה נהדרת!):
וכמובן - אפמרה לרוב:
את יום ההולדת הבא של הג'וניור נחגוג בפיצה האט, סניף שנחאי:
הילדים הורעפו בשלל מתנות שאחסוך מכם אבל רק הייתי חייבת להראות לכם את אחד הדברים שהפיצ'ול קנה לפיצית:
וכאן אני עוזבת אתכם לנפשכם עם התמונות.
אני חייבת לציין שיותר מאשר התלהבתי מהמתנות עצמן, ממש התרשמתי מהיכולת של הפיצ'ול לבחור אותן ולדעת מה ייתחבב על לבי יותר מכל.
הפיצית חגגה יום הולדת כידוע לכל מי שקרא את הפוסט הקודם. בשבת אחה"צ התכנסנו כל המשפחה המורחבת בחצר אצל סבאסבתא וחגגנו. אוי כמה שאני עבדתי על כל המסיבה הזאת...
ועל כך בפוסט הבא (בלי נדר...)
