21 במרץ 2010

הפוסט לעקרת הבית החרוצה והיצירתית


<זהירות! מגה פוסט לפניך!>
מה לעשות...? גם אני בנופלים.
פעמיים בכל שנה אני נכנסת לכוננות עממיקו.
אני אוספת מראש את כל מאגרי הציניות שליקטתי בעמל רב, מחדדת את חושי האליטה שלי ויוצאת לקרב חדורת מוטיבציה.
ובכל פעם מחדש אני נופלת לתוך מלכודת "אוירת החג" הדו שנתית של ראש השנה ושל פסח.
זה מתחיל בטפטוף כמעט בלתי מורגש: הנה עוד פרסומת לבושם פה ועוד פרסומת לחומרי ניקוי שם. אחר כך מתחילות להצטרף הפרסומות של רשתות הביגוד והבית. עד שהן נוחתות להן בתוך העיתון וחותמות סופית את גורלי המר - חוברות המבצעים לחג.


באיזשהו שלב זה עוד נראה כאילו אני אעבור את זה הפעם בשלום, מאגרי הציניות מתחילים להשפך ברגע שמופיעות פרסומות מודפסות עם רקע של מצות (לא משנה מה הם מוכרים, אם יש לזה רקע של מצות זה בטח מבצע טוב! על מי זה עובד בדיוק?), וכמובן חביבותי הפרסומות שמגייסות את ארבעת האחים מההגדה (כי חכם, מה הוא עושה? קונה אצלנו כמובן! דיקט שמשון ובניו!), או פרסומות בפונט פרנק ריהל התנ"כי, נכון שגם אתם ממש, אבל ממש אוהבים את הפרסומות האלו שחוזרות אלינו כל שנה מחדש כי הקופרייטרים בדיוק בעונת הנדידה.


אבל היום הוכרעתי!
ודווקא כשלא הייתי מוכנה לכך, בסיבוב תמים בעיר בקניון המקומי. אוירת החג היכתה בי במלוא עוצמתה ואפילו (רחמנא ושות') נהניתי ממנה, ואפילו אפילו קניתי מתנות וכל מיני בגדים מהודרים לילדים. אהההההההה! זה תפס גם אותי! הצילוווווו!



סממן חג בולט נוסף הוא שלל הכתבות ה"מייעצות" (אנחנו ניתן לכם טיפים לניקיון/עיצוב/בישול ואתם תשבו יפה בשקט כשנדחוף לכם על הדרך פרסומות לא סמויות בכלל לכל דבר שזז).
אז אם כבר נלכדתי ברשת קורי אוירת החג החלטתי ליישר קו ולפרסם גם אני פוסט ובו שלל עצות ורעיונות לעיצוב שולחן החג (רק בלי הקטע של הפרסומות... פשיו....).


למי שמארח, כמוני, את כל המשפוחה בליל הסדר ונשאר לו גם כוח ועצבים להגיש עיצוב ייצוגי לצד הגפילטע, הא לכם שלל עצות לעיצוב שולחן החג:

בשנה שעברה עיצבתי שולחן חג אצל ההורים שלי. לאמא שלי יש אלרגיה קשה לאירוח ולכן היא לא רצתה "יותר מדי קישקושים". השתמשתי בחזרה על אלמנטים שיוצרת אפקט מרשים. האלמנט היה אקווריום עגול קטן שבתחתיתו חלוקים קטנים ובו צף פרח גדול.
חדי העין יבחינו גם בכלי ירקרק עם פרחים צבעוניים בקצה. הנה עוד מישהו שחשב גם כן על הרעיון הפשוט והיפה הזה. אגרטל כדורי פשוט מאיקאה עם פרחים מתאימים. שוב, חזרה על אלמנטים תיצור אפקט יפה.

כן, כן, אני נודניקית. אבל תראו מה שחזרה על אלמנטים יכולה לעשות:
שילובי נרות ופרחים בעיצוב השולחן:
תמיד מרשים ויוצר אווירה חגיגית ויוקרתית. נרות צפים בכלל יוצרים אפקט יפהפה לדעתי, אפשר להשתמש גם בפרחי בד או אבנים צבעוניות או חרוזים במקום פרחים חיים. צריך רק להימנע מנרות בריחות חזקים כי זה פוגם בחוש הטעם במהלך הארוחה. את הנרות הריחניים אני משאירה דווקא לשירותים כשאני מארחת. מה? אף פעם לא חלמתם לעשות את זה לאור נרות?
את הכלים הכחולים יוצרים בעצם ע"י שני כלי קיבול, קטן בתוך גדול שממלאים את הרווח ביניהם במים עם טיפת צבע מאכל.
בתוך כלי הקיבול הקטן מניחים את הנר.
סידורים מעניינים של פרחים:
הסידור צריך להיות בגובה של עד 25 ס"מ או מעל 60 ס"מ כדי שלא יסתיר את האורחים אחד מהשני (אלא אם כן רוצים להסתתר בכוונה מפני הדודה ברכה שמאוד דחוף לה לדעת מתי תתחתנו/תסתפרו/תביאו עוד ילד - מחק את המיותר).
גם אם יש לכם אגרטל משמים או סתם איזה בקבוק פלסטיק שהורדתם לו את הראש - אל דאגה! עוד לא אבדה תקוותנו!
תראו מה אפשר לעשות כדי לחגג להם את הצורה:
(וכאן שוב אני פונה לאיקאה אהובתי לעזרה בעת צרה עם מגוון עצום של כלי קיבול נהדרים וזולים)
תמיד נחמד לשלב אלמנטים מפתיעים בסידורי הפרחים. כאן השתמשו באוכמניות, בפרוסות לימונים, בפולי קפה ובקטניות (למרות שיש להן נטייה להתנפח במים... אנ'לא יודעת... זה מה שסיפרו לי)אז כדאי להשתמש בהן כבסיס יבש.
והנה עוד כמה רעיונות מפתיעים ונחמדים ביותר שמצאתי בפישפושיי הרבים ברשת:
אם הגעתם עד כאן ושרדתם אז אתם בוודאי מאותם הטיפוסים שגם יישמחו לרעיונות להגשת הסכו"ם. הנה, בשבילכם, השורדים את הפוסט:
ולסיום סיומת - סידורי פרחים פשוטים שיעברו בקלות את מבחן הדודה:
אני מאחלת לכולנו שנצא מעבדות לחירות!
(לפחות הפוסט נגמר...)

כאן פיצ'ולה מסכמת ומאחלת לכולנו:


*צר לי, אבל אין לי קרדיטים לתמונות, מלבד הראשונות שלי.
אם מישהו מזהה, אשמח לתת קרדיט.

םם


16 במרץ 2010

...ולפעמים זה לא מצליח

ביום חמישי בשבוע שעבר הגעתי לחגית (משחק מילים) לסדנאת פריסטייל.
את חגית, בחורה מקסימה, יוצרת מוכשרת וצלמת בחסד, הכרתי דרך הפורומים הרבים, דרך תגובות בבלוגים וכמובן דרך בלוג היצירה שלה. בסדנא היה לי העונג להכיר סופסוף פנים אל פנים.
ומה זה פריסטייל, אתם בוודאי שואלים? כשמו כן הוא: Free Style הרעיון הוא לעשות layout חופשי, ללא כל חוקים או מסגרות ובשימוש בחומרים זמינים כמו כוסות פלסטיק טבולות בצבע או ניילון פצפצים או כל העולה על רוחכם. הטכניקות גם הן חופשיות לחלוטין ואפשר להתפרע על הדף בכיף.
זה בעצם מייתר את השימוש בכל הדפים המדוגמים ואמבלישמנטס למיניהם, אבל מה שיפה זה שאם רוצים, אפשר בהחלט להוסיף ולשלב גם אותם.
עד פה נשמע מבטיח. זהו, שגם אני חשבתי ככה.
לאור מצב הרוח הכללי שלי, שאמנם משתפר אבל עדיין לא הגיע לרמתו המטוררלת קלות הרגילה, החלטתי שסדנא כזאת תעשה לי רק טוב. ההשתחררות הטוטאלית על הדף יכולה גם לשחרר את הנפש.
א-ממה...
מצב הרוח שלי החליט אחרת.
לא הצלחתי להשתחרר וגרוע מכך, התחלתי לפזול לצדדים לגליש המוכשרת מימיני וליעל קיפודים המדהימה ממולי ואז החלו להתגנב לחשושים של השדים הרעים בתוכי: "תראי כמה הן מוכשרות... תראי את גליש, כמה שהיא עובדת יפה, איך שהיא מצליחה להוציא מכלום דברים יפים כל כך...ואו... אלוהים... תראי את יעל... איך היא עובדת אינטואיטיבית עם עיצובי דפים רוחניים להפליא ברוח המנדלות... את בחיים לא תוכלי להגיע לזה... את סתם משעממת ולא מוכשרת ו... כן... את בנאלית! בנאלית בנאלית בנאלית!"
נו, ברור שעם שדים מלחשים שכאלו כבר לא יכולתי להוציא משהו נורמאלי מתחת לידי ורק ישבתי שם, מנסה לעשות משהו ומקווה שאני לא מעצבנת בהתנהגות (המאוד לא אופיינית, עליי לציין) שלי את הבנות האחרות.
והנה מה שיצא לי <זהירות, תמונות קשות לצפייה, נא להרחיק ילדים קטנים וחתולים מהמסך>:




בבית, כשכבר העזתי לצלם, ומצב הרוח היה פייסני יותר (השדים הלכו לישון, הם התעייפו מללחוש לי את כל הדברים הנוראיים האלו) שמתי לב שדווקא בתמונות תקריב של פרטים מתוך הדפים שעיצבתי יש פוטנציאל אסתטי לא רע בכלל, הנה לשיפוטכם <אפשר להחזיר את הילדים הקטנים והחתולים למסך>:

עוד משחק עם התקריבים בתוכנת עריכת התמונות שלי גילה פוטנציאל נוסף והעלה תוצאות שאפילו אני שמחה ושלמה איתן לחלוטין.
אולי אני פשוט צריכה לעבוד במאקרו...


ורק כדי שתבינו איזה נפל הייתי שם בסדנא, וגם כדי להתאושש מכל זוועות הפוסט הזה. הנה הפליקר של חגית, שתבינו איך עבודות כאלו נראות כשבאמת יודעים להשתחרר ולתת ליצירתיות להוביל את הידיים.






10 במרץ 2010

סתם יום של חול


צהרי יום ראשון, צלצול טלפון -
אמא: "אולי מחר אילן ייקח חופש, ניקח את הילדים ונצא לטייל בנחל השופט?"
אני: <תדהמה> "מה?! אבל זה אמצע השבוע!! לא כולם יצאו לפרישה מוקדמת כמוך"
אמא: "נו... אז מה...? בואו! יהיה כיף כל כך!"
תודה אמא עקשנית שלי (וגם אבא)!!!
############################

המלצה חמה: נחל השופט, מסלול קליל עד גיחוך וכייפי ביותר, במיוחד עם קטנטנים.
ובאמצע הכביש, במושבה הישנה של יקנעם, בדרכנו לנחל:
שתמיד נמצא לנו סיבות טובות להנות כך סתם ביציאה מהשגרה באמצע השבוע. או שלפחות תמיד יהיה לנו מישהו קרוב שישכנע אותנו לנהוג כך...