הומור עצמי

אני עובדת כרגע על פוסט יום הולדת מורחב.
ובינתיים, בקטנה, משתפת בהחלפה נהדרת שאורגנה ע"י חגית משחק מילים בקומונת צומת צבעים.
החלפת קנווסון.
אה..? מה...? קנוו-מה?
קנווסון!
שזה קנווס קטן (כמו "קונדסון", רק בקנווס...)
הרעיון הוא לקחת קופסת סבון מוצק שלא עשתה רע לאף אחד בחיים שלה ולהפוך אותה לקנווס שלנו ולמטרה לפריקת כל הפרשנויות האמנותיות שלנו.
כאן תוכלו לראות איך התהליך מתבצע.
אני שמחתי מאוד לגלות שהגרלתי את כרמל הענוגה והמקסימה. יש אנשים שמסיבות עלומות (גם לי) אני נהנית במיוחד ליצור עבורם. כרמל היא אחת מהן.
<אני אגלה בשו-שו מוחלט שכרגע אני עובדת על החלפה לעוד מישהי מיוחדת שכזאת>

כאשר נתקלתי במשפט הבא באריזת הראב אונים של 7GYPSIES החל להתגבש לו הרעיון.

Blessed are those who can laugh at themselves, for they shall never cease to be amused.

שזה ביידייש: ברוכים הם אלו אשר מסוגלים לצחוק על עצמם, שכן הם לעולם לא יחדלו להיות משועשעים.

הלכתי על פרשנות הומוריסטית בידיעה שכרמל תקבל זאת ברוח הנכונה.

הדפסתי תמונת פנים של כרמל (תודה על קיום בלוגים ופייסבוק) והדבקתי לה גוף מצחיק (לא הייתי קוראת לזה ממש מיקסד מדיה אבל זה קרוב...) וכמובן המשפט המדובר:

את הקופסא ציפיתי בקרעי נייר עטיפה חום פשוט. הוספתי מעיין מסגרת סקאלופ מלמעלה, סיכת תפירה עם לב ורגליים שעשויות משני חרוזים מודבקים, כדי ליצור עניין נוסף. מעל הכל מרחתי מוד פודג' לאיטום וגם להוסיף למראה. הנוזל מרח לי חלק מהצבע אבל אני חושבת שכך העבודה נראית טוב יותר.

והנה הקנווסון הסופי ליד אחותו הקופסא הגולמית:

לקראת סיום, המלצה על פוסט נהדר:

במיוחד למי שמאוהב באנת'רופולוג'י, אפרת מקפה ויפה פרסמה פוסט על העיצובים החדשים של חלונות הרשת.

שיהיה לנו חג עצמאות שמח ושנדע לחגוג אבל לא לשכוח גם בזכות מי אנחנו כאן...

ממשיכה

הרבה עבר על כוחותינו.

אנשים אהובים שנזקקו לתשומת לב ולטיפול.

במצב ובאוירה שנוצרו לא נשאר מקום למילים שמחות או ליצירה.

ואז

אנשים טובים גרמו לי להבין שדווקא עכשיו

דווקא עכשיו

אני ח-י-י-ב-ת להמשיך ליצור

להמשיך לשמוח

להמשיך לתת ולקבל השראה.

אז אני חוזרת לכתוב.

 מה מצפה לנו?

פוסט ימי הולדת מסכם.

חגים.

שיפוצי רהיטים.

יצירות קטנות.

בלוג חדש ההולך ונרקם.