7 באוגוסט 2013
חלומות
<פוסט אישי בלי מילה על יצירה>
אני יושבת לראשונה מזה שנים אצל אשה חכמה ומאירה, בואו נקרא לה פסיכולוגית, טוב? ובסוף פגישת ההיכרות בינינו היא מציידת אותי בשיעורי בית - לשבת ולכתוב את כל הדברים שאני רוצה להשיג. מהם החלומות שלי? מהסוג היומיומי ולא השמיימי.
הבטן מתהפכת. להסתכל לחלומות שלי בלבן של העין מפחיד אותי מאוד. מה אני אפגוש שם בנוסף אליהם?
אכזבות? כמיהות בלתי מושגות? כעס? עצב? תחושת החמצה? כישלון?
אז מה הם החלומות שלי נכון להיום?
אני יושבת לראשונה מזה שנים אצל אשה חכמה ומאירה, בואו נקרא לה פסיכולוגית, טוב? ובסוף פגישת ההיכרות בינינו היא מציידת אותי בשיעורי בית - לשבת ולכתוב את כל הדברים שאני רוצה להשיג. מהם החלומות שלי? מהסוג היומיומי ולא השמיימי.
הבטן מתהפכת. להסתכל לחלומות שלי בלבן של העין מפחיד אותי מאוד. מה אני אפגוש שם בנוסף אליהם?
אכזבות? כמיהות בלתי מושגות? כעס? עצב? תחושת החמצה? כישלון?
אז מה הם החלומות שלי נכון להיום?
- להפסיק לפחד כל כך הרבה. לחיות באהבה ובהוקרת תודה ולא בפחד מתמיד מפני מה שהעולם הזה מזמן לי.
- ליצור אמנות אישית וייחודית שתייצג אותי, שהיא לא תעתיק של סגנון אחר כלשהו אלא יצירה מקורית.
- להיות מעורבת בעשיה משמעותית. להשפיע עמוקות על מישהו ולגרום לשינוי חיובי משמעותי.
- להרגיש שאני חשובה ומשמעותית למישהו ולא רק כמבשלת/מכבסת/מנקה/עוזרת בשיעורי בית/לוקחת לחוגים/מצילה מפנצ'ר הורים אחרים/פרטנרית לסקס/הורה מלווה בטיולים/מתנדבת בוועד הורים/מגיהה/מאגר לרעיונות יצירה. חשובה למישהו בזכות היותי ולא בזכות התפקידים שאני ממלאת.
- להרגיש שאני חשובה ומשמעותית לעצמי.
- לא לפחד מהדיכאון הבא שיגיע, מתוך ידיעה ברורה שהוא לא.
- להאמין שחברות אמת עדיין לא נעלמה מהעולם הזה ולמצוא חברת אמת, אפילו רק אחת, שלא תפנה עורף דווקא בשעה הקשה ביותר שלי.
- לחזור ולהפיק הנאה ואושר מדברים קטנים, טריויאלים, יומיומיים.
- להחזיר לעצמי את חדוות היצירה, את תחושת הסיפוק מאירוח/הפקת אירוע אישי/יצירה בנייר/כתיבה.
- להיחשף יותר לתרבות/אמנות/ידע/ספרות. להיות אדם חושב, מעמיק, מתבונן, סקרן.
- להיות מסוגלת להשאיר את הילדים שלי עם בייביסיטר לראשונה מאז שהבכור נולד (7.5 שנים).
- להיפרד באהבה מ30 הק"ג העודפים שלי.
האם אתם פוחדים גם כן לעמוד מול החלומות היומיומיים שלכם?
מהם החלומות שלכם?
8 במאי 2013
לצאת מדעתי? לצאת מהקופסה!
לכל אחד ואחת מאיתנו יש בחיינו הבוגרים תקופות להתבוננות פנימית והערכה מחדש של תחומים שונים בחיינו.
אני לקחתי כמה צעדים לאחור ויצאתי מהמסגרת הזאת שנקראת "הזמן הפנוי שלי" כדי לערוך בחינה מחדש.
סדר היום שלי השתנה גם הוא ואיתו סדרי עדיפויות של הראיה האמנותית שלי ושילובה בחיי.
על כך אני מאמינה שעוד ארחיב מתישהו בהמשך אבל הפוסט הזה נועד להציג את תוצרי החלפת הגלויות שארגנה חגית (גיבורת-העל של עולם המוזות שלי) מהבלוג גם וגם וגם.
במשך זמן רב לא נגעתי ביצירה כלשהי, התכנסתי לי פנימה ובדקתי עם עצמי את הגבולות האמנותיים שלי. הרגשתי צורך לפרוץ את הגבולות הללו ולעסוק ביצירה שונה, להתנסות בטכניקות ובתחומים שנמצאים בדר"כ מחוץ לאיזור הנוחות שלי אך בה בעת לא לאבד את החתימה האישית שלי בתוך התהליך.
החשיבה והאינטרוספקציה (תחפשו במילון...) שיתקו את היצירה זמנית.
הפסקתי גם לעקוב אחר רוב הבלוגים שעקבתי אחריהם בעבר אך אחד הבלוגים הבודדים שאחריו המשכתי לעקוב באדיקות הוא הבלוג של חגית. הגישה שלה התאימה כמו כפפה לתהליך שעברתי (ועדיין עוברת).
והנה חגית עלתה עם רעיון להחלפת גלויות או כמו שקוראים לו בגולה mail art.
הרגשתי שכאן נחבאת לה הזדמנות ליישם את השינוי שאני מחוללת בעצמי בפרוייקט בהיקף קטן ולא מאיים.
מי שמכיר אותי או עקב אחרי הבלוג/פינטרסט/פייסבוק/פליקר שלי יודע פחות או יותר מהו סגנון היצירה האהוב עלי. נוח לי מאוד עם סקראפ חמוד אסתטי ויפה, עם סידור גרפי נעים לעין ועם עבודה נקייה.
אפשר לראות כאן מה קרה לי כשניסיתי לצאת מהקופסה בסדנה שארגנה חגית.
הפעם הגעתי מתוך מקום פנימי שונה.
נקודת המוצא שלי הייתה דף גדול (גודל של בלוק ציור גדול) וריק.
התחלתי להשתעשע עם מכחול וצבעי מים
אני לקחתי כמה צעדים לאחור ויצאתי מהמסגרת הזאת שנקראת "הזמן הפנוי שלי" כדי לערוך בחינה מחדש.
סדר היום שלי השתנה גם הוא ואיתו סדרי עדיפויות של הראיה האמנותית שלי ושילובה בחיי.
על כך אני מאמינה שעוד ארחיב מתישהו בהמשך אבל הפוסט הזה נועד להציג את תוצרי החלפת הגלויות שארגנה חגית (גיבורת-העל של עולם המוזות שלי) מהבלוג גם וגם וגם.
במשך זמן רב לא נגעתי ביצירה כלשהי, התכנסתי לי פנימה ובדקתי עם עצמי את הגבולות האמנותיים שלי. הרגשתי צורך לפרוץ את הגבולות הללו ולעסוק ביצירה שונה, להתנסות בטכניקות ובתחומים שנמצאים בדר"כ מחוץ לאיזור הנוחות שלי אך בה בעת לא לאבד את החתימה האישית שלי בתוך התהליך.
החשיבה והאינטרוספקציה (תחפשו במילון...) שיתקו את היצירה זמנית.
הפסקתי גם לעקוב אחר רוב הבלוגים שעקבתי אחריהם בעבר אך אחד הבלוגים הבודדים שאחריו המשכתי לעקוב באדיקות הוא הבלוג של חגית. הגישה שלה התאימה כמו כפפה לתהליך שעברתי (ועדיין עוברת).
והנה חגית עלתה עם רעיון להחלפת גלויות או כמו שקוראים לו בגולה mail art.
הרגשתי שכאן נחבאת לה הזדמנות ליישם את השינוי שאני מחוללת בעצמי בפרוייקט בהיקף קטן ולא מאיים.
מי שמכיר אותי או עקב אחרי הבלוג/פינטרסט/פייסבוק/פליקר שלי יודע פחות או יותר מהו סגנון היצירה האהוב עלי. נוח לי מאוד עם סקראפ חמוד אסתטי ויפה, עם סידור גרפי נעים לעין ועם עבודה נקייה.
אפשר לראות כאן מה קרה לי כשניסיתי לצאת מהקופסה בסדנה שארגנה חגית.
הפעם הגעתי מתוך מקום פנימי שונה.
נקודת המוצא שלי הייתה דף גדול (גודל של בלוק ציור גדול) וריק.
התחלתי להשתעשע עם מכחול וצבעי מים
המשכתי עם החתמה של קרטון גלי מרוח בצבע אקרילי
ואז עם החתמת ניילון בועות (פצפצים) מרוח גם הוא בצבע אקרילי
נקי זה כבר לא יהיה...
אחרי כל התהליך חתכתי את הגיליון הגדול לגלויות קטנות שהיוו את הרקע
ההשראה לנושא הגלויות הגיעה מההחלפה עצמה. להחלפה נרשמו למעלה מ60 נשים.
חשבתי על אותן נשים. בעלות יופי אדיר ויצירתיות. רציתי להכין סדרת גלויות כמחווה לקבוצת הנשים המוכשרות שהרימו את הכפפה ונרשמו להחלפה.
לצורך כך השתמשתי באיורים מהפקת אופנה מצוירת שגזרתי מגיליון "ווג" לפני 10 שנים ומאז מחכים יפה יפה לאירוע מיוחד.
אל האיורים הוספתי כיתובים מתגרדים שהתאימו בול. והגלויות מוכנות.
הצד האחורי נותר סולידי משהו (אני לא יכולה לוותר לגמרי על הסגנון הנקי והפסטלי שלי)
זהו, בשעה זו הגלויות כבר מחכות בסניף הדואר למיון (אם להאמין לשעות האיסוף שמצוינות על התיבה).
הכנתי גלויה נוספת, שלא כחלק מהסדרה, אני לא מציגה אותה כאן והיא תישלח לאישה מאוד מיוחדת שאני מוקירה לה הרבה תודה.
חגית יקרה! תודה על החלפה נהדרת ועל כך שאת חוסכת לי את הוצאות הפסיכולוג בכתיבה האינטליגנטית שלך ובכוח שלך לעורר חשיבה מחוץ לקופסה ויצירה מקורית.
הירשם ל-
רשומות (Atom)