...ולפעמים זה לא מצליח

ביום חמישי בשבוע שעבר הגעתי לחגית (משחק מילים) לסדנאת פריסטייל.
את חגית, בחורה מקסימה, יוצרת מוכשרת וצלמת בחסד, הכרתי דרך הפורומים הרבים, דרך תגובות בבלוגים וכמובן דרך בלוג היצירה שלה. בסדנא היה לי העונג להכיר סופסוף פנים אל פנים.
ומה זה פריסטייל, אתם בוודאי שואלים? כשמו כן הוא: Free Style הרעיון הוא לעשות layout חופשי, ללא כל חוקים או מסגרות ובשימוש בחומרים זמינים כמו כוסות פלסטיק טבולות בצבע או ניילון פצפצים או כל העולה על רוחכם. הטכניקות גם הן חופשיות לחלוטין ואפשר להתפרע על הדף בכיף.
זה בעצם מייתר את השימוש בכל הדפים המדוגמים ואמבלישמנטס למיניהם, אבל מה שיפה זה שאם רוצים, אפשר בהחלט להוסיף ולשלב גם אותם.
עד פה נשמע מבטיח. זהו, שגם אני חשבתי ככה.
לאור מצב הרוח הכללי שלי, שאמנם משתפר אבל עדיין לא הגיע לרמתו המטוררלת קלות הרגילה, החלטתי שסדנא כזאת תעשה לי רק טוב. ההשתחררות הטוטאלית על הדף יכולה גם לשחרר את הנפש.
א-ממה...
מצב הרוח שלי החליט אחרת.
לא הצלחתי להשתחרר וגרוע מכך, התחלתי לפזול לצדדים לגליש המוכשרת מימיני וליעל קיפודים המדהימה ממולי ואז החלו להתגנב לחשושים של השדים הרעים בתוכי: "תראי כמה הן מוכשרות... תראי את גליש, כמה שהיא עובדת יפה, איך שהיא מצליחה להוציא מכלום דברים יפים כל כך...ואו... אלוהים... תראי את יעל... איך היא עובדת אינטואיטיבית עם עיצובי דפים רוחניים להפליא ברוח המנדלות... את בחיים לא תוכלי להגיע לזה... את סתם משעממת ולא מוכשרת ו... כן... את בנאלית! בנאלית בנאלית בנאלית!"
נו, ברור שעם שדים מלחשים שכאלו כבר לא יכולתי להוציא משהו נורמאלי מתחת לידי ורק ישבתי שם, מנסה לעשות משהו ומקווה שאני לא מעצבנת בהתנהגות (המאוד לא אופיינית, עליי לציין) שלי את הבנות האחרות.
והנה מה שיצא לי <זהירות, תמונות קשות לצפייה, נא להרחיק ילדים קטנים וחתולים מהמסך>:

בבית, כשכבר העזתי לצלם, ומצב הרוח היה פייסני יותר (השדים הלכו לישון, הם התעייפו מללחוש לי את כל הדברים הנוראיים האלו) שמתי לב שדווקא בתמונות תקריב של פרטים מתוך הדפים שעיצבתי יש פוטנציאל אסתטי לא רע בכלל, הנה לשיפוטכם <אפשר להחזיר את הילדים הקטנים והחתולים למסך>:

עוד משחק עם התקריבים בתוכנת עריכת התמונות שלי גילה פוטנציאל נוסף והעלה תוצאות שאפילו אני שמחה ושלמה איתן לחלוטין.

אולי אני פשוט צריכה לעבוד במאקרו...

ורק כדי שתבינו איזה נפל הייתי שם בסדנא, וגם כדי להתאושש מכל זוועות הפוסט הזה. הנה הפליקר של חגית, שתבינו איך עבודות כאלו נראות כשבאמת יודעים להשתחרר ולתת ליצירתיות להוביל את הידיים.