כולם הלכו לג'מבו ג'מבו ג'מבו

אני עוקבת באדיקות אחר העדכונים של הפיה השימושית ונתנאלה יקירותיי. וגם אליס נמצאת שם. בקיצור, כולם בCHA. ואם אתם עדיין לא יודעים מה זה, אז הנה הסבר ממקלדתה של האחת והיחידה תמר (דה סופרגירל).
התמונות והחוויות ממש עושות לי חשק. זה כל כך יפה וכל כך כיף! מעיין בופה ענק וצבעוני של סקראפ. אחחחח...
ואני הלכתי לי למפגש קומונה של המפתח ליצירה ופגשתי שם מארחת מקסימה, שרית, המון בנות שכבר הכרתי ועוד כמה שממש שמחתי להכיר (הצטרפתי רק לאחרונה לקומונה).
מומין הנהדרת (את אדם מיוחד ומקסים!) אירגנה הגרלת החלפות והנה מה שאני הכנתי להגרלה:





זו כרית קשרים ללא תפירה (אם לא לוקחים בחשבון את האפליקציה, כמובן...) מפליס רך ומפנק שכיף מאוד למזמז.את האפליקציה תפרתי ורקמתי ידנית. למה? כי כבודה היא הבעלים הגאה של מכונת תפירה לא רעה בכלל, א-בל... לא יודעת בכלל להשתמש במכונת תפירה. וכשאני כותבת "בכלל" אני מתכוונת לזה! לא יודעת כלום! נאדא! גורנישט! הנה הוצאתי את זה לאויר - אני פיצ'ולה ואני לא יודעת לתפור במכונה! <הו... המבוכה...>
וכך, אני מוצאת את עצמי יושבת ותופרת או רוקמת ביד, כמו שעשו פעם, הדינוזאורים (אני אישית מכירה סבתא דינוזאורית שתפרה לנכדיה הרבים כיסוי מחמם לביצים שבקן).
הנה עוד מבט קרוב יותר:

יצא שהמארחת הגרילה את הכרית והייתי שמחה לפחות כמוה, כי לא הספקתי להכין לה מתנת אירוח והבאתי רק שקית אמבלישמנטס סמלית.
אז... לחורף הנהדר שנחת עלינו, הנה לכם הכרית המפנקת והנהדרת הזאת, אפשר גם לשפצר ולהפוך לכרית חימום למיקרו (עם זרעי פשתן או חיטה), רק לדאוג שתיהיה בטנה. ואפשר גם להכין שמיכת קשרים מפנקת.
הנה הדרכה אחת מני רבות לכרית קשרים.
חורף נעים לכם!

זה מה שנשאר - פוסט יומולדת מאוחר

אני מהדקדקניות המעצבנות שתמיד יתקנו אנשים שמחליפים שלוש בשלושה או שאומרים צומת בלשון נקבה. ראו כדוגמא את זיקוקית שאני סולחת רק לה באופן מיוחד בגלל הפוסטים המשובחים שלה. (ולכל הטועים והטועות: תאמינו לי בבקשה, אותי זה מעצבן יותר). אחד הדברים שיכולים להרתיח את דמי (כן... אין לי משהו יותר טוב לעשות בחיים, אבל לפחות אין לי עשרה חתולים ואני לא בת 80) זה שאומרים הייתה לי יומולדת - ברררררר.... אפילו לכתוב את זה מרגיש לי כמו לשרוט לוח עם הצפרניים...
אבל אני חייבת להודות שאיפשהו זה נראה הגיוני ש'יומולדת' הייתה ו'יום הולדת' היה משהו בצורה שזה מצלצל, הרי ברור שיומולדת זה נקבה, מה לא? אז זהו ש... אם אני אעשה פעם משהו רע באמת למישהו מכם ותרצו להתנקם בי בגדול, פשוט תבואו אליי ותגידו: "צ'מעי איזה קטע! לאח'שלי הייתה אתמול יומולדת" והמהדרין שבמהדרין יכולים גם להוסיף: "ברור שאני ילך איתך מחר לקנות לו מתנה!"

ומדוע אני מטרידה אתכם עם כל הקישקושיאדה הזאת? כי בשעה טובה ונהדרת הג'וניור חתם 4 שנות קיום ונכנס לשנתו החמישית. זוכרים איך התחבטתי לגבי מסיבת יום ההולדת שלו? זוכרים שהבטחתי פוסט עדכון על איך היה? אז הנה! בבקשה גב' זלמנוביץ'! יש עדכון!

בסוף דיון ארוך אל תוך הלילה הוחלט בפרלמנט הביתי על קישוט עוגיות ברוייאל אייסינג (ראו תמונה למעלה) ועל עיצוב קופות חיסכון מקרטון. אצנו רצנו בבוקר שישי שמשי אל דרום ת"א, ז"א: רח' מטלון, שוק לווינסקי ורח' כפר גלעדי הקסומים והנהדרים (אני חייבת פוסט נפרד על אהבתי לכל משולש הרחובות הללו) והצטיידנו בהררי ממתקים, חומרי יצירה והפתעות לילדים.

עכשיו תבינו, מרוב לחץ שהכל יתקתק כמו שצריך שכחתי לצלם בכלל, צילמתי את שולחן ההכנות ביום שלפני ואת כל מה שנשאר אחרי וחברה טובה שלי לקחה את המצלמה וצילמה כמה תמונות של הילדים בפעולה תוך כדי.

הנה, ככה זה התחיל ביום שלפני:

וככה זה נראה בזמן פעולה:

וחוץ מאשר לשכוח לצלם, שכחתי גם להוציא את העוגה, ורק כשחצי מהילדים הלכו פתאום נזכרנו ועשינו מחטף חפוז.
אני גרועה בעוגות ואפשר לראות את זה - משמאל ההשראה ומימין בכחול העוגה שהכנתי:

כאן יש הוראות להכנת אחת כזאת מושקעת יותר.

ולבסוף יצאנו סחוטים אך עייפים. רוב ההורים בכלל לא שמו לב לשעה ופתאום קלטו שממש מאוחר והילדים? הסתובבו עם חיוכים מאוזן לאוזן. כך שאני מעריכה שהם לא סבלו יותר מדי.

די! - בשנה הבאה אני מביאה <הו... חילול הקודש> מפעיל/ה וסוגרת עניין!

*אבל אל תתפסו אותי במילה, טוב?

שלוש בשלישי

בזמן האחרון אני, משום מה, מעמיסה על עצמי עוד ועוד אתגרים יצירתיים (ראו פוסט קודם).
אחד האתגרים האלו הוא יצירה על פי סקיצה.
תבינו, אני ממש לא אדם של מסגרות ותכתיבים, אני שונאת שאומרים לי מה לעשות ובמיוחד איך לעשות. לכן, נראה לי אתגרי במיוחד ליצור משהו על פי סקיצה מוכנה מראש.
הבלוג החדש והמעניין שלוש בשלישי איפשר לי לקחת על עצמי (עוד) אתגר.
הבלוג הוא הבייבי של שלוש יוצרות נהדרות אמאלאוצרות, דבורה ודיילי ששאבו השראה מאתר הסקיצות mojo monday
ויציג בכל שבוע סקיצה לאתגר חדש.


זו הסקיצה שעלתה ראשונה:

והנה הפרשנות שלי בדף מעוצב בהשראת הסדנא שהעבירה לנו נטאשה:

הדף הכתום הוא של בייסיק גריי, החתמתי אותו עם חותמות של פרימה. "פרח נטאשה" מעמוד של ספר ישן. מאחור קרטון גלי שחשפתי לו את הקישקע (שוב, תודה לנטאשה שגילתה לי את העולם הקסום של קרביי הקרטון ושימושיהם הרבים). הדף הכתום שוייף בעזרת משייף פינות (או כפי שאני מעדיפה לקרוא לו - מחרב דפים). הריבועים נגזרו משאריות ונצבעו ברישול (מכוון... בטח שמכוון) בשוליים ע"י טוש פשוט (אלו של הילדים, אבל הטובים!). זהו, פיניטו, הלך טוב דווקא ומאוד נהניתי, למרות שאמרו לי מה ואיך לעשות.
ביום שישי חגגנו לג'וניור (הזה שבתמונה למעלה) סופסוף את יום ההולדת, ועל כך בפוסט הבא.
הקיפודה יעל וqweenbee שלחנה לי במתוטא(או שזה:במטותא?) את פרטיכן כדי שתקבלו משהו קטן ונחמד ממני.

אני משתגגגגגגעת - עזרה בבקשה!

מה שאני צריכה כרגע זה חיבוק גדול, עוטף, מנחם ומחזק (הבנזוג בעבודה...).

יש? טוב... ועכשיו קדימה! אני שופכת:

בעוד שעה בערך אני עם הקטנטונת (7 חד) בטיפת חלב ואני מאלו שמצד אחד מאוד מאוד מאוד נוטים לכיוון התמהונות המאורגנת שמתנגדת בכל תוקף למגע המזרק עם הירכיים החמודות של הקטנטנים, אבל כמובן, כדי לעשות לעצמי חיים קשים (פולנייה, כבר אמרתי...?) אני גם מודעת היטב לחשיבותם של החיסונים ותרומתם לכך שלא נחזור 50 שנה לאחור ונגיד שלום שוב לכל מני מחלות שאני אפילו לא יודעת לבטא את שמן. אבל איכשהו אני תמיד מרגישה שאני מובילה את הירכיים השמנמנות שלה לגרדום כשאני מחזיקה אותה ומחכה לזריקה שתגיע.

יש לה תמיד מעיין בכי קטן ומופתע של "למה? אבל מה עשיתי?", היא מפסיקה לבכות אחרי שעה וחצי בערך (למרות שהשעון שלי מתעקש תמיד להראות לי שעברה חצי דקה, מקסימום 40 שניות... מוזר השעון הזה, הוא לא יודע שזה שעה וחצי?). בקיצור, זה יושב לי עכשיו ולוחץ לי בכל מני מקומות לא נעימים. וגברת זלמנוביץ' אומרת..... אוף די! לכי מכאן גברת זלמנוביץ'! לא רוצה לשמוע אותך עכשיו! עדכון: אנחנו אחרי, כבר חזרנו. דקרו - בכתה - הפסיקה - ישנה עכשיו.

אך לא לשם כך התכנסנו כאן היום.

הפוסט הקודם היה ממש מזמןןןןןןןן. וזה כי אני לא מצליחה אפילו לשבת ולכתוב כמו בנאדם נורמאלי. יש לי יםםםםםםם דברים שעדיין מחכים לי (ואני בכלל לא כוללת בזה כביסות/קניות/ספונג'ה/שאר ירקות), טוב, אולי באמת לא תוכלו לעזור לי ברשימה ההולכת ומתארכת של משימות אבל יש משהו אחד שבו אולי תוכלו (כן... כן.... בבקשה בבקשה בבקשה.... תעזרוווווו לי!).

על הפרק עומדת מסיבת יום ההולדת של הג'וניור. כן, כן, ביום ראשון הקרוב הראשן הקטן יסכם 4 שנים מלאות כל טוב והאמא המטורללת שלו שוב לקחה על עצמה פרוייקט להפיק מסיבת יומולדת למבחר מצומצם של חברים ולהפעיל לבד את כולם+הוריהם.
בשנה שעברה הייתה הצלחה מסחררת עם סדנא להכנת עציץ מתוק+ קישוט מסגרות לתמונות כאשר בסוף המסיבה כל ילד קיבל גם תמונה שלו עם הוריו לשים במסגרת. ובסוף החייברלעך הצעירים דפקו ת'ראש עם משקאות כבדים שהוגשו לכל אחד מהם:

השנה אני ח י י ב ת (מי אמר פרפקציוניזם מזד#%&* ולא קיבל?) להתעלות על זה אבל יש בעייה קלה - השנה אנחנו מאוד מאוד מוגבלים בתקציב ולכן לא בא בחשבון קנייה של המוון חומרי יצירה מגניבים.
חרשתי את הרשת מכל הכיוונים ואשתף אתכם ברעיונות שעלו לי. ואיך אני רוצה שתעזרו?
- תגידו לי מה הכי נראה לכם.
- תספרו לי אם התנסיתם במשהו מהדברים הללו ואיך הוא היה.
- תתנו לי עוד רעיונות (גיל 4+הורים).
- אני אהיה אסירת תודה לכם עד קץ הזמנים (או לפחות עד היומולדת בשנה הבאה...).

- לא, אין פרסים, אבל אם תצטרכו ממני טובה בעתיד, אני חייבת לכם! (נשמע כמו איזה עסקת מאפיה... ברררר....).

עדכון: אתם יודעים מה? יהיה פרס סמלי קטנטן... לא מגלה מה... יוגרל בין המגיבים.

אז מה יש לנו:

הכנת מסכות # ציור/מפיות על אבנים # יצירת ממתקים # יצירות מגלילי נייר טואלט # פינת צילום הומוריסטי+אביזרים # עוגיות מדליה # הכנת קופסאות מקושטות.
לא בא לי להתחיל להתעסק עם בצק סוכר ודומיו וגם לא משהו עם יותר מדי צביעה או שצריך לחכות שיתייבש. ועל פינת קעקועים החלטנו לוותר בגלל המחיר (140 ש"ח לערכה קטנה).
במהלך שיטוטיי נתקלתי ב The Party Dress אוצר בלתי נדלה וטעים מבחינה גרפית של רעיונות להשראה בכל הנוגע לאירועים. פשוט ממתק נהדר למי שיש לו איזה שעה-שעתיים - חמש פנויות!
ועכשיו עם התיאבון שעשיתי לכם: בא לכם כזה? כמו למעלה? טינקל עורכת מכירה שווה במיוחד וזה רק אחד מני דברים רבים וטובים שתוכלו למצוא במכירה שלה.

את הפוסט הזה כתבתי בהפסקות במשך כל היום המוטרף הזה (עבורי לפחות...) ועכשיו כבר לילה ואני עיייייייפה, ואני שומעת את גמר הישרדות בוקע מהטלויזיה בסלון (פיכססססה, בלעעעע... - בהזדמנות פוסט על סלידתי העזה מריאליטי שואוז) ואומרת לכם מכאן לילה טוב ומתוק מלא בחלומות על פרחי פרימה, כפתורים צבעוניים, חותמות מצחיקות ופילים וורודים. ובבקשה תעזרו לי! (מובטח פרס צנוע ופוסט מיוחד על התוצאות! יוהו!).

דברים טובים במחוזות הבלוגים

כל השבוע שעבר התלוננתי בפני כל מי שהסכים לשמוע שהולך להיות לי שבוע עמוס מאוד. בכל יום אחה"צ או הערב היה מתוכנן משהו והימים התחלקו להם יפה יפה לימי הולדת/מסיבות חנוכה.

הייתי חייבת להתלונן...

ומה קורה לפולניות שמתלוננות?

הג'וניור העלה פתאום חום אתמול אחה"צ, שעה וחצי לפני שהיינו אמורים לצאת מהבית. ואם להשתמש בביטוי החביב עליי - נו שויין!

למה הייתי חייבת להתלונן? למה? מה היה לי רע?< ועוד כמה משפטים בפולנית שאף אחד לא יבין>

לפיכך, ובהתאם לזאת לפנייכם פוסט אינפורמטיבי קצר (טוב... קצר באופן יחסי לברברת הרגילה שלי).

בשני בלוגים שאני עוקבת אחריהם באדיקות מציעים לכם דברים טובים:

הראשון הוא הבלוג תוצרת בית של עופרה והגר, או בעצם מדוייק יותר לומר: בית העסק הקסום פטיט.
כן... רובכם כבר קראתם בשלל הבלוגים האחרים. אבל למי שלא (יש בכלל כאלה... תרימו את היד שנראה אתכם! אל תתביישו!)
עופרה מוכרת את המטבח ה100 וכדי לחגוג את המכירה היא מציעה את המטבחים הנהדרים שלה ב100 ש"ח הנחה עד סוף החודש.


הילדה היפהפיה של עופרה לא למכירה!

אני זוממת על מטבח כזה לצ'וצ'ה ברגע שתדע לעמוד וללכת לבד.

השני הוא הבלוג של אילאיל, שמציעה לכם blog candy סתם כי משתוללים לה ההורמונים והיא עומדת ללדת בקרוב.
את השרשרת המדהימה שעיצבה אילאיל עבורי ראיתם כאן כבר, ושוב, למי שלא מכיר, היא מוכשרת במלאנ'תלפים דברים אחרים. שווה להיכנס ולהגיב!



זה חלק מהכבודה שאילאיל מחלקת, אלו כפתורי פימו בעיצובה (מקסימים, נכון?)

המממממ... נראה לכם שזה מוקדם מדי לבלוג קאנדי גם אצלי?

חג שמח לכם!
הולכת לתת קצת צומי לחולה הקטן
(אמא רעה פיצ'ולה, אמא רעה! יושבת לכתוב פוסטים ומפקידה את הילד החולה בידי דייגו ואליסיה)

חג יפה כל כך - זה פשוט מתבקש...

כשתסיימו לקרוא את הפוסט שלי אתם יכולים לעבור לנתנאלה ולראות מה היא כתבה. היא קצת הקדימה אותי אבל תיארה פחות או יותר את מה שרציתי לכתוב בעצמי: חנוכה הוא אחד החגים המרגשים והכיפיים ביותר בלוח החגים שלנו < זהירות! פריט טריויה לפניכם > ידעתם שזה החג שלו נכתבו הכי הרבה שירים מכל חגי ישראל? לא מאמינים לי? תעשו חיפוש (גב' זלמנוביץ' תשמח לסייע).
עם בעיטתנו החוצה ממערכת החינוך (מי מוקדם יותר ומי בגיל 18), הוא הופך לחג לא משמעותי ומנג'ס מבחינה קלורית. אפילו אין חופש מהעבודה! מה שלשמחתי הרבה משנה עובדה מצערת זו וכופה על החג הזה קאמבאק מסחרר לחיינו הוא כניסתם של צאצאים לאותה מערכת חינוך. פתאום יש חנוכיות (וחייבים להדליק חנוכייה עם הילד כדי להעביר לו את "רוח החג") ואנחנו מוצאים את עצמנו מדליקים לצד החנוכיה המפוארת גם חנוכיה מצ'וקמקת שעשוייה מכל ג'אנק אפשרי שלא ניכסתי ליצירות שלי (בדרך זה יכלול משהו שעטוף בנייר אלומיניום), ומאווררים מהבוידעם את כל שירי החנוכה (הכי הרבה... זוכרים, כן?) שאנחנו זוכרים. וזה מוי מוי כיייייף!
אה... כן... ובל נשכח את גולת הכותרת: מסיבות החנוכה (בלשון רבים) שבהן יושבים על כיסא שמחזיק רבע תח.. וכאות הוקרה על כך שהחזקנו מעמד על הכיסא מקבלים בסוף סופגנייה מעופרת יצוקה.

היי, אבל זה שווה. ומרוב התרגשות שכחתי להשחיז את הלשון לפני ההקלדה...

חג שמייח לכם ואיחולי הצלחה לאילאיל!!

שימו לב למכנסיים של דודו - ת'אמת, לא מתגעגעים לאייטיז?

שוקו שוקו שוקו או: מי רוצה שוקו חם?

תיכננתי, באמת שתיכננתי לכם פוסט נחמד אבל המצלמה שלי מזגזגת לה בין פעילות עולצת לבין פעילות עצלה.

במקום זה אצ'פר אתכם בכוס שוקו חם ומנחם לימים קרירים אלו!

הבן שלי, בן שנייה וחצי ל 4 קורא לזה "שוקו שוקו שוקו" שזה להבדיל מ - "חלב שוקו", שזה השוקו הקר מבקבוק פלסטיק שהוא שותה בבוקר.

ה"שוקו שוקו שוקו" לעומת זאת הוא שוקו חמים ומפנק ששותים כשחוזרים מהגן באחה"צ סגריריים כמו בימים האחרונים. חשוב מאוד מאוד מאוד מאוד לציין שאת השוקו הזה (להלן: שוקו שוקו שוקו) אסור בשום פנים ואופן להכין ולשתות מדי יום כי אז הוא כבר לא שוקו מיוחד אלא הופך להיות סתם "שוקו" (פעם אחת, כן?). זה שוקו להזדמנויות מיוחדות בלבד.

לכל אחד יש גירסא מיוחדת משלו לשוקו מפנק, הנה הגירסא שלנו לילדים בני שנייה וחצי ל 4:

4 קוביות שוקולד פרה.

חצי כוס חלב.

כפית אבקת קקאו (לא ממותקת).

כפית סוכר.

ממלאים 1/4 ספל בחלב וזורקים פנימה (בעדינות! בלי אלימות כאן!) את השוקולד.

מחממים במיקרו 30 שניות (אל תתפסו אותי במילה, דברו קודם עם המיקרו שלכם ותתאמו ציפיות).

מערבבים עד שהשוקולד נמס ומוסיפים את הסוכר והקקאו, שוב מערבבים.

מוסיפים את יתרת החלב (עוד 1/4 כוס, גברת זלמנוביץ').

מחממים עוד קצת אם רוצים או אם ממש חייבים.

מערבבים ושותים בכיף.

ועכשיו גברת זלמנוביץ' אומרת: נו, באמת... זה הכל...? ממש לא ייחודי...

אבל - מה לעשות? ילדים מתים על זה!

ובשביל הזלמנוביצ'ים:

אפשר להמיר את החלב בשמנת 10%

אפשר לשים שוקולד משובח יותר וכמות גדולה יותר.

אפשר להוסיף קינמון/קפה/וניל/תמצית אגוזים/שקדים.

אפשר להוסיף משהו אלכוהולי.

כמובן שמרשמלו!

אפשר להוסיף יותר אבקת קקאו ופחות סוכר (הגרסא המועדפת עליי!)

אם יש לכם עוד רעיונות אשמח שתוסיפו בתגובות.

ונסיים בחידה: כמה פעמים מופיעה המילה "שוקו" בפוסט הזה?

חורף כיף לכם!

מ ת ה על החורף!

*תוספת - אם כבר מדברים על הצוציק, כרגע הוא קרא לי למטבח לראות הברקה חדשה שלו. הגעתי ומצאתי אותו "מנגב" קוטג' ישר מהקופסא בעזרת... ריבועי "סיני מיני'ז"...! מה אומר ומה אגיד... הילד גאון!!! מכאן ישר לדירת סטודנטים ממוצעת!